"בדמיוני תמיד ליוותה אותי ספירלה, אותה תנועה אין-סופית של התפתחות, המייצגת עבורי יציאה מהפנים אל החוץ.
האדם הוא יצור תבוני, מתפתח, יש מי שיותר ומי שפחות. ההבדל טמון במידת המודעות, הרצון והמוטיבציה לדבוק במשימה – לשנות ולהשתנות.
אני מושיטה לכן יד ומזמינה אתכן לעשות שינוי, מתוך תקווה אמיתית למצוא בכן את הדרך אל החופש."
האדם הוא ייצור חברתי. הצורך בהשתייכות ובתחושת שייכות הוא כמו אוויר לנשימה. במידה והאדם אינו מרגיש שייך לסביבתו, בבית במשפחה במקום העבודה בקהילה וכדומה הוא יעשה כל דבר בכדי להשתייך גם אם באופן שלילי. תחושת שייכות מסבירה את ההתנהגות האנושית של בני האדם, ילד ובוגר במסע ההשתלבות החברתית.
מלאכת העידוד היא שפה, היא אומנות, שריר שצריך לפתח, מזון רוחני של האדם. נקודת מבט חיובית על הכול על בני אדם על החיים על המצב. לראות את האור ואת ה"יש". זהו דפוס התנהגות כללי שניתן לאמן אם אינו בנמצא. יש צורך ראשית להבין את התפיסות הבסיסיות שלנו הנובעות בעיקר מדרכי החינוך הנטועות בנו ואשר אותן צריך להכיר להבין ולשפר.
מהות החינוך ומטרת העל של שנות הלימוד הפורמלי כולל גן הילדים אשר בסיומן נשאף בראש וראשונה לפגוש אדם עם דימוי וביטחון עצמי גבוה. ביטחון עצמי הינו היכולת להעז ליצור להביא עצמנו במלוא עוצמתנו תוך כדי מוכנות לנטילת סיכונים. דימוי עצמי חיובי הוא האופן שבו אני תופס את עצמי ואת היכולות שלי.
שלושה מוקדים לכישורי הלומד המכוונים לקראת לומד עצמאי אוטודידקט: היכולת לקלוט ידע מהסביבה, היכולת לעבד ידע והיכולת ליצר ידע בעצמך.
"לצאת מהקופסה" מקיבעון מחשבתי ממצב של תקיעות לחפש עוד אופציות עוד אפשרויות לחשוב שונה. זה מחדד את החשיבות לבניית תשתית איתנה בגיל הרך ומאיר באור משמעותי את גן הילדים ותפקידו.
היכולת שלנו להיות ולחיות את מי שאנחנו באמת, ובעבור זה אנחנו צריכים לדייק את עצמינו. נשמע פשוט אבל זה בהחלט מאתגר, מצריך מאיתנו יכולת התבוננות פנימה לחלקים שאנחנו שמחים בהם וחלקים שפחות ולהתמודד.
חזון הורי, המגדלור שלאורו הורה אדם פוסע במסע חייו ובהורות שלו. העקרונות האמונות הערכים שמלווים אותו, דפוס חייו. הורות היא מסע מתמיד, מסע משותף מצמיח הן של ההורה והן של הילד.
לכל אדם ניתנה זכות הבחירה אשר משחררת אותו מתלות חיצונית, מחברת אותו לאמת הפנימית שלו, ויוצרת בו תחושת "חופש" שדרכה הוא נותן ביטוי ומימוש עצמי. גם אי בחירה היא בחירה.
גמישות היא תכונה חשובה, שקשורה למידת ההסתגלות שלנו. הגמישות הינה יכולת כללית של האדם לשנות ולהשתנות בהתאם לצרכים. גמישות היא תכונה הכרחית בארגז הכלים שלנו. דרוש רק צורך תודעתי כדי להבין את נחיצותה: היא המפתח לחיים בריאים יותר.
כאמור גן הילדים היווה עבורי מעבדה חיה אשר דרכה פסעתי בשבילי החינוך. במסעותיי אלה פגשתי מנהלות, גננות סייעות מחנכות הגיל הרך המתמודדות עם קושי בהתמודדות בעבודה בגן ובעיקר בתקשורת ובדיאלוג שם. לא מעט נתונות במבויי סתום כשחוויה של תסכול ועומס נפשי אל מול הורים צוות ופיקוח מלווה אותן באופן תמידי.
פגשתי גם מאות הורים המתמודדים עם דילמות מאתגרות ובלתי פתורות המעיקות על הבית המשפחה ובעיקר על עצמם, כדור שלג שהולך ומתעבה מיום ליום והמסע שהיה בראשיתו מקור לשמחה ותקווה, הפך לקשה מנשוא.
מסע ההורות מסע החיים.
כאמור מתוך מצוקות אלו פיתחתי את מודל הדלת הפתוחה שהוא מודל עבודה המיועד לצוות החינוכי בגן המציע פתרונות לדילמות ולקונפליקטים הרבים דרך חיבור למודעות עצמית ובחירה. יש במודל מאפיינים לא מעטים התואמים את מהות האדם בכלל, זה הקסם שבו.
"הילד שבי" זה השוכן בתוכי משחר ילדותי טמון עמוק פנימה אצל כל הורה. כשההורה מנהל דיאלוג עם עצמו הוא בו זמנית מנהל דיאלוג פנימי עם הילד שבו. משמע "הילד שבי" נוכח במפגש הדיאלוג שבין ההורה והילד שלו.
חשוב להיות מודע לכך וחשוב עוד יותר לזהות ולהבין שהילד שלי ולא "הילד שבי" הוא המרכז. זה תהליך מורכב לא פשוט אבל שם נמצאות מרבית התשובות לשאלות שלנו.
עולם ההורות הינו נקודת המפגש בין הורה לבין הילד שלו. הורים וילדים מנהלים דיאלוגים ברמת היום יום.
תוך כדי הדיאלוג ניפגש ההורה בזיכרונות עבר ובחוויות ילדות אשר לא מעט מתערבבות עם חוויות הילד שלו, ולעיתים אף מנהלות אותם.
אם ההורה ישכיל לבחון את דרכי החינוך שלו את האווירה בבית וייקח החלטה מה הוא בוחר לשמר ועל מה הוא מוותר ונפרד באהבה מהמוכר לו ממשפחת המוצא שאליה נולד וגדל ושאינו משרת אותו יותר, הוא יעשה עימדו חסד ובטח ובטח עם הילד שלו.
כהורים יש לנו אפשרויות בחירה, ההחלטות הללו הן קריטיות המשפיעות על מערכת היחסים בין הורים לילדים. זהו מסע ההורות שברובו הוא תהליך של מודעות.
בשעת המפגש של ההורה עם הסביבה וכל מי שנמצא מולו, מתנהל שיח בין -אישי. השיח הבין- אישי מתנהל תוך כדי שיח התוך-אישי המכיל כמובן את "הילד שבי".
זה פוגש אותנו במקום העבודה, מסגרות חינוך, צוותי עבודה, ביחסי עובד מעביד ובשם הכולל להם יחסי עבודה.
במפגשים הללו מתרחשת תקשורת בין-אישית כלומר ה"תוך אישי" עם "הבין-אישי". מערכת היחסים הזאת יוצרת דיאלוג שיכול להיות נעים מכיל, מצמיח אך גם מפגש של קונפליקטים.
הרעיון הוא ללמוד לנהל את הדיאלוגים האלו באופן שפועל לטובתי ולכן חיבור ל"עצמי" משמעותי להצלחה וכפי שצינתי קודם, הכל בסופו של דבר הוא מודעות אישית.
WhatsApp us