על שנה ג' במשפטים ועוד

נובמבר 2019  בשעת בוקר עמדתי ברמזור בצומת הסואנת ז'בוטינסקי  בן גוריון ברמת גן והסתכלתי  לשמים אלעל. הרגשתי הקלה. התחלתי שנה א' במשפטים. אחרי פרישה ממשרד החינוך עשר שנים של התעמרות בי ואחרי שנתיים אינטנסיביות של מסע  הליך פיטורין פדגוגיים דורסני של א.נשים חסרי לב ומערכת אטומה שמאפשרת זאת. הסתכלתי על השמים והבנתי שהתחלתי פרק חדש […]

איך מראים לך את הדרך החוצה – על התעמרות בעבודה

אחרי שנים רבות במגזר הציבורי אני בהחלט יודעת דבר או שניים על תרבות ארגונית קלוקלת. המגזר הציבורי באופן גס מאופיין בחוסר יצירתיות משווע. בהתעסקות עם ניירת בירוקרטיה ומה שנקרא בשפה משפטית- פרוצדורה. מה שמטריד, לפחות אותי היא העובדה שיש בתרבות הארגונית הזו את היכולת להקטין ולגמד לא מעט נשות מקצוע איכותיות יצירתיות  בד"כ בעלות ראיה […]

הייתי צריכה לקחת אוויר

הייתי צריכה לקחת אוויר,אז אני כותבת. זאת השקית שמלווה אותי עשר שנים.כל המסמכים, מיילים, תכתובות, רישומים, צילומים, קטעי עיתונות ששמורים איתי וכנראה יישארו איתי לעד. מעבר לעבודה הפדגוגית והדידקטית בגן שעשיתי בנאמנות רבה יום יום, לא שכחתי את עצמי.ידעתי שאף אחד מלבדי לא ישמור ויגן עליי, וצדקתי.אינסטינקט בסיסי כנראה משחר ילדותי של "אני",אניורק אני. אני […]

להסתכל בלבן של העיניים

לפני כמה זמן נאלצתי להסתכל לרוע בעיניים. בשעות הבוקר שעליתי או ירדתי במעלית (לא זוכרת וגם לא משנה)בדרכי למרפאת שיניים של "מכבי" בעיר מגוריי, עלתה (או ירדה) איתי במעלית מישהי שלפני עשר שנים הייתה חלק ממסע הכפשה שלי, של השם שלי, ואם לדייק השם המקצועי שלי. ככה סתם, כי לה ולעוד כמה א.נשים הרגיש הכי […]

למה בכלל התחלתי ללמוד משפטים?

אני ברכבת לכיוון תל אביב, יושבת במקומי ופתאום אני קולטת מישהי שעולה לרכבת שהיא דמות ציבורית בעיר שלי שכתבתי לה בזמנו מספר מיילים לעיונה לטיפולה ולהתייחסותה והיא כמובן לא הגיבה,כי מי אני?? סתם אחת, "אחת שלא רואים ממטר" שבטח "יעבור לה הזעם". היא ישבה בנינוחות מדהימה מכוח עמדת המפתח שהיא נושאת, "מחוברת" כזאת, והנינוחות שלה הזכירה […]

חאלס לקטר, תפעלו!

כשגננות מתנהלות בפחד מול הפיקוח,מול משרד החינוך,לא יודעות את הזכויות שלהן,לא נלחמות,מה הפלא שהן הופכות להיות שק חבטות של כל העולם ואשתו.זאת לא תורה מסיני, זה פשוט לברר מה מגיע. מה הזכויות?מי אחראי על מה?היכן מתחיל הגבול שלי הגבול של האחר האישי המקצועי? וכדומה. כן, זה מורכבכן, זה לא פשוטכן, זה ייקח מכן המון אנרגיהכן, […]

על מה דיברתי אתמול בכנס חינוך 2020?

על מה דיברתי אתמול בכנס 2020 שהתקיים באולם בית יד לבנים בפתח תקווה?על הגיל הרך כחלון הזדמנויות ראשון של הילד והאדם בכלל הן מבחינת עיצוב האישיות והן כלומד אוטונומי.על כך שכל תשתית הלמידה הפורמלית מתבסס על שנים אלו, הגיל הרך ולצערי וצער כולנו אין הכרה בכך ברורה ברמה מדינית. סטטוס הגננת ירוד כבר שנים רבות וההתייחסות אל […]

כתבתי שני ספרים בלי לדעת שאני כותבת אותם,

במשך שבע שנים כתבתי שני ספרים בלי לדעת שאני כותבת אותם.אבל רק בשנתיים האחרונות הייתי עסוקה להוציא אותם לאור.עריכה לשונית ספרותית, עימוד, עיצוב כריכה מציאת שם תהליך מדהים של כמה חודשים. תוך שנה הוצאתי שני ספרים.זה במקום הדוקטורט שחשבתי לעשות. וכל זה כשבמקביל הייתי תחת מתקפה אדירה של פרץ רוע שהושלך לעבריהתעמרות אובססיבית ומגמתית.בלי טיפת אוויר. […]

חיים ומוות ביד הלשון

הסרט "גן ילדים" ששודר אתמול בערוץ 12 ערב ט' באב, הוא לא רק סרט שמנסה רק לשכנע בצדקת הדבר, הוא סרט המתאר תופעה. הוא סרט שמראה זווית נוספת לנושא מורכב שעוסק במערכות יחסים בתוך גן ילדים ובמאבקי הכוח שם, כי "לאמת" פנים רבות. הסרט מנסה לעורר ולחשוף  על פי ראות עייני את "תופעת העדר" המסוכנת, את הניתוק המוחלט של […]

"גמישות בהעסקה" או יותר מדויק, הליך פיטורין

לפני שנתיים מפקחת איומה נשלחה ע"י שאר "חבריה" הפקידים של המשרד בכדי "לתפור" לי תיק ולהראות לי את הדלת החוצה.קוראים לזה "הליך גמישות בהעסקה" (מילה מכובסת להליך פיטורין) ולמה תשאלו?ככל הנראה בגלל שאני "מדברת יותר מדיי""מוציאה החוצה כביסה מלוכלכת"  שלא כבמקומות עבודה אחרים הליך פיטורין במשרד החינוך יכול לקחת בן שנה לשנתיים (תלוי בוותק אך […]