בסוף קונצרט הסיום של שנה מוזיקלית של האחיין שלי מיכאל לפני חודשים בערך,
אמרה המורה שלו למוזיקה לכלל באיי הקונצרט כי למרות השנה המאתגרת,
עמוסת הסגרים, אי הוודאות והחלטת ה"אין בררה" לקיים את השיעורים בזום
ולסמוך על כך שהילדים יתאמנו בבית בנגינה, הסתבר שלמרות כל הקשיים שמניתי
הילדים התקדמו מעל למצופה והגיעו להישגים מרשימים.
המורה (שאלוהים יסלח לי אבל שכחתי את שמה) ציינה שככל הנראה דווקא בגלל שהיה על הילדים פחות לחץ של סדר יום ואולי דווקא בזכות ה"אי לחץ" והאי מרוץ" היום ויומי שכולנו נשאבים אליו, אולי בזכות הנירוונה הזאת, הילדים הגיעו להישגים מרשימים.
אני תמיד טענתי בימים כתיקונם שמערכת החינוך סובלת ממרוץ מטורף תחרותי ליעד לא ברור ולא ידוע.
אז עכשיו באה הקורונה ומוכיחה לנו שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.
וזה בדיוק התפקיד שבפיתוח כישרונות ותחומי עניין בקרב ילדים.
מעבר ללימודי הליבה בבית הספר חשוב שכל הורה ייתן את הדעת לחשיבות רישום ילדים.ות לאיזה שהוא חוג.
אואטוטו "אחרי החגים" וזאת בהחלט נקודה למחשבה
ועוד מילה לסיום: אנגלית זה לא חוג
חוג זה משהו שיש בו נשמה עבור הילד.ה