נובמבר 2019 בשעת בוקר עמדתי ברמזור בצומת הסואנת ז'בוטינסקי בן גוריון ברמת גן
והסתכלתי לשמים אלעל.
הרגשתי הקלה.
התחלתי שנה א' במשפטים.
אחרי פרישה ממשרד החינוך
עשר שנים של התעמרות בי
ואחרי שנתיים אינטנסיביות של מסע הליך פיטורין פדגוגיים דורסני
של א.נשים חסרי לב ומערכת אטומה שמאפשרת זאת.
הסתכלתי על השמים והבנתי שהתחלתי פרק חדש בחיים.
היום, שנתיים אחרי אני בשנה שלישית ללימודיי משפטים.
הדבר הכי חכם שבחרתי ללמוד.
אחרי תקופת מאתגרת של קורונה שטרפה הרבה קלפים.
ואחרי הגשת כתב תביעה שלי לבית הדין לעבודה,
יצאתי שוב למסע חדש: הוצאת ספר הילדים שלי לאור.
אחרי שלושים שנה שבהן הקראתי ספריי ילדים
וכמה שנים טובות שאני מלמדת את התחום בקורסים למחנכות הגיל הרך החלטתי שהגיע הזמן שלי.
אם לא אני אז מי?
זכיתי!