סיפור פיקנטי כדי שלא ישעמם

לפני  קצת יותר  מחודש הייתי בדיון הוכחות בבית הדין לעבודה כחלק מהתביעה שלי
אחד העדים נשאל שאלה בחקירה נגדית שגרמו לו לשתוק
לחפש בניירת
להיזכר  
הייתה שתיקה בבית הדין
כולנו שתקנו כל העדים כל עורכי הדין  כולל השופט כולל נציגת הציבור והקלדנית
שקט מביך של בית משפט
שקט הס
ואני שישבתי בספסל מאחור גיחכתי לעצמי גיחוך פנימי ביני ובין עצמי 
ומה שרץ לי בראש זה: "אם לא תשקר לא תצטרך לזכור מה אמרת " 
מאוחר יותר הבנתי שזה משפט של ממרק טווין

החכמתי על הדרך