נטולת פוזה… ערד

חייבת להודות…
בתקופה האחרונה בכל פעם שאני מחפשת יעד אחר לטייל או לנפוש בו אני חושבת על יעד שעוד לא חשבו עליו. כמי שגדלה בעיר גדולה כמו חולון אחת מעריי הלוויין של תל אביב, הייתה לי חולשה ל"פריפריה" ולמה שהיא מסמלת".
משהו במקומות האלה של "הפריפריה" או איך שלא תקראו להם סימל עבורי את החיים האמיתיים.
חיים נטולי פוזה… נטולי דאווין.

אז אני בלי פוזה ובלי דאוון הגעתי לערד לחגוג לי יום הולדת…וכיף לי.
יש המון מה לעשות פה, תתפלאו
ויש אווירה כמו חלום.

חד משמעי ממליצה ביקור בערד וסביבתה, שבת שלום…אני באגדות