השבוע היה לי רצף שיעורים אשר בכל שיעור לימדתי נושא אחר שקשור לגן ילדים ומסגרות הגיל הרך ומה שמפתיע או אולי ממש לא מפתיע בכל מקרה אותי, זאת הידיעה שכל מה שאלמד תמיד זה יגיע למערכות יחסים, לדיאלוג בין א.נשים ובעיקר דיאלוג בתוך המשפחה יחסי הורים ילדים.
תמיד עולים נושאים וסוגיות בעניין ואני תמיד מנצלת את הבמה ועושה הדרכה (מבקשת רשות קודם) עם מי שמעלה את הסוגייה, כי דרך דוגמא אישית "יורדים אסימונים" גם לכל שאר המשתתפות בשיעור. בדוק!
אז השבוע שמעתי סיפורים על ילדה שלא אוכלת שאוהבת לאכול רק מקדונלד,
ילד ביישן בין עשר שצמוד לאמא שלו ולא מרפה
ועוד ילד בין ארבע שלא אוהב להתלכלך ואמא שלו לא יודעת איך לשחרר אותו ממנה.
מה שאני עשיתי זה הקשבתי בלי לשפוט ובלי לרוץ לפתרון, וגם שאלתי שאלות, המון שאלות כדי להבין קצת יותר לעומק את הסוגייה.
בסוף תמיד זה מגיע: הכל קשור להורה במקרה הזה אותן אימהות מתוקות שמכוונה טובה עושות ההיפך ממה שהן רוצות שיקרה כי "מקור השינוי בילד תלוי ברמת המודעות של ההורה את עצמו"
נ.ב בתמונה האחיין המהממם שלי נדב חופשי ומאושר, כרתיים 2014