מה למדתי מהחופשה שלי מברלין

חזרתי לא מזמן מברלין

עם ים תובנות לחיים.

הנסיעה שלי הייתה מתוכננת מבעוד מועד

רכשתי כרטיס טיסה בחברת לוו קוסט

זאת הייתה נסיעה ראשונה אחרי שנתיים וחצי של קורונה.

 העולם השתנה.

הייתי צריכה לשלם 55 יורו בשדה תעופה עבור כל כרטיס טיסה כי לא עשיתי  check in

ולא בגלל ששכחתי

אלא בגלל שהוצפתי בכל כך הרבה פרסומת מהחברה טרום טיסה

שהעניין והעיקר הוסח ממני.

ככל הנראה דרך שיווקית "להטעיה צרכנית".

 ככה הרגשתי.

כשבדקתי את ההודעות

אכן גילתי שהיה כתוב באופן ברור ומפורש

כך שאין לי מה להתלונן לחברה.

יחד עם זאת אני עדין חושבת שיש כאן "הטעיה צרכנית".

כי הוצפתי בכל כך הרבה מיילים שיווקיים מהם שהסיחו אותי מהעיקר.

בדרך  חזור כבר  עשינו מראש  check in

אבל לקח לי זמן להיכנס לאתר כי הייתי צריכה סיסמא

וכל פעם שהקלדתי את הסיסמה נכתב לי שיש לי טעות

דרך  נוספת "להטעיה צרכנית".

 כשחזרתי הביתה הבן שלי אמר לי שזה דיי ידוע שצריך לאשר טיסה מבעוד מועד

אבל לא טסתי שנתיים העולם השתנה 

ואני חייבת להשתנות איתו.

ולכן בפעם הבאה (ממש לא בזמן הקרוב כי בית משוגעים בשדה)

אקפיד לקרוא היטב את מה שכתוב.

ולמעשה רציתי להמשיך  ולספר על החוויות שלי מברלין.

ראשית, למרות החוויה הזוועתית בשדה, לא נתתי לה לשבש לי את הנאת הטיול

ונהננו מכל רגע.

 כי אם יש משהו שאהבתי בברלין זה הפארקים העצומים

המאפשרים להיבלע בתוך השקט,

הירוק,

והמרחב האינסופי שלהם.

עיר ענקית עם אחוז גבוה של שטח ירוק.

יש מי שרוכב על אופנים,

יש מי שרץ,

יש מי שנח על ספסל,

עושה ספורט, עושה פיקניק,

משתזף.

פשוט להיות.

יש בה כל כך הרבה תיירים אבל אין תחושת מחנק כי המרחב שלה הוא אדיר.

"יחד" ו"לבד" בו זמנית.

 חוויה של "שקט פנימי" והתבוננות לעולם שלנו פנימה היא הכרחית 

כי שם טמונות כל התשובות.

לא כולם אוהבים "שקט" כי  שם  פוגשים את "הרעשים " של עצמנו.

את כל מה שלא נוח לך איתו.

את.ה  יכול.ה לברוח מ"השקט" הזה

אבל את.ה יוצא.ת נפסד.ת.

מפסיד.ה את עצמך, וחבל.

הזמנה לשקט.

זאת המלצתי.