לפעמים שווה להיות ישר

אז ככה: החלטתנו סוף סוף להחליף את המקרר Amana שלנו שהבאנו לפני יותר מ-20 שנה במכולה כשחזרנו מארה"ב. פעם היו מביאים מכולות מאמריקה כי בזמנו זה השתלם. 

קפצנו לרשת חשמל גדולה שאני לא אזכיר את שמה  כי לא אוהבת לעשות שיימינג ובחרנו מקרר.

תוך כדי השיח שלי עם המוכר שאלתי אותו בעניין ההובלה אם לא נתבקש לשלם תוספת למוביל בנוסף למה ששילמנו בחנות על ההובלה. 

"זהו! לא יהיו עוד תשלומים?" שאלתי

ענה לי המוכר "החמוד: "מה פתאום, הוא לא עובד בחינם אתם כבר שילמתם על ההובלה".

אני מסתכלת עליו המומה ואומרת לו: "אתה לא עונה לי לשאלה, שאלתי אם הוא לא יבקש עוד משהו? "

שאלתי כי המחיר ששילמנו עבור ההובלה נראה לי נמוך בהשוואה לעבודה של הובלה של מקרר חדש ואיסוף מקרר ישן ועוד מבניין בלי מעלית (יש כאלה בתים במודיעין).

המוכר "החמוד" "והישר" ענה לי את אותה תשובה שנשמעה לי כמו דף מסרים: " מה פתאום, נראה לך? הוא לא  עובד בחינם אתם שילמתם פה".

אני מרגישה לא נוח עם התשובה הלא ברורה.

ועוד יותר, מרגישה שיח חרשים.

כי הוא לא עונה לי באופן ישיר על השאלה.

בקיצור, לא סומכת ויותר מזה,

כשיצאנו מהחנות המוכרת שעשתה עבורנו את ההזמנה אומרת לנו ביציאה: "רק שתדעו שהמקרר שקניתם הוא חרא של סחורה עושה מלא רעש".

אני מסתכלת על רוני, רוני מסתכל עליי…

אני אומרת לעצמי בלב  שאני ידעת ששנינו לא עד כדי כך מטומטמים.

אנחנו יודעים לבחור ולא כל כך קל לעבוד עלינו.

חזרנו למוכר "החמוד" ושאלנו: "תגיד המקרר שקנינו הוא טוב?"

המוכר עונה: " בטח אחלה מקרר".

יצאנו מהחנות.

אבל משהו לא  הרגיש לי נוח.

אחרי כמה ימים מגיע המוביל.

אני לא בבית.

רוני בבית מקבלו בשמחה.

עולה המוביל לקומה השנייה נעמד בדאווין (ככה רוני  תיאר לי) ואומר לרוני:

"גבר, אתה שומע, צריך לפרק דלתות  סה"כ כפול 6 עוד 360 ש"ח".

 באותו רגע קפץ לרוני הפיוז והוא ענה לו:

"גבר, אתה שומע,  קח את המקרר שלך ותחזיר לחנות".

הוא גם דאג לצלצל אליי ולעדכן אותי.

אני הנורה האדומה של "שומרת החוק" נדלקה לי.

ולכן שיניתי את כיוון הנסיעה שלי, ישירות לחנות.

נכנסתי למוכרת וביקשתי ממנה בזה הרגע לבטל עסקה.

והעסקה בוטלה.

ומה קרה אחר כך? 

כרגיל כמו שתמיד קורה, קבלנו שיחה מהחנות מאותו איש מכירות חמוד

שהתנצל 

וסיפר סיפורים

והבטיח לנו הנחה נוספת

ושהם יספגו את הפרוק

אבל אני הודעתי לו חגיגית: "לא".

ולמה?

כי אני אוהבת שלאנשים יש מילה. 

מילה זו מילה.

אדם צריך שתהיה לו מילה כמו בשיר של שלמה ארצי.

הייתי 20 שנה עם אותו מקרר עוד כמה  ימים לא יעשו הבדל.

אני לא נותנת את הכסף שלי למי שאין לו מילה.

ככה אני נוהגת בעסקים.

מילה זאת מילה.

תגידו הכל לפני שנחתמת עסקה. 

תהיו הוגנים

אל תחשבו שא.נשים מטומטמים.

וחוץ מזה חוק הגנת הצרכן מחייב אותך לידע.

ובדיני חוזים יש חובת תום הלב.

ואיך נגמר הסיפור?

אחרי החג קפצנו לרשת אחרת היזמנו מקרר

המוכר היה הכי אמין ישיר בלי סיפורים

כנ"ל המובילים שלו 

תקתקו את הסחורה 

בלי עבודה בעיניים בדיוק כפי שסוכם

בסוף קיבלו  מאיתנו טיפ גבוה יותר ממה שסוכם.

כי באמת היה מגיע.

ומי שישר והוגן מגיע לו יותר. 

לפעמים שווה להיות ישר.

חתימה טובה 

רונית