לנהל את הפחד

לימדתי באחד השיעורים נושא עם שם ארוך: "מאפיינים התפתחותיים קוגניטיביים גילאי 2-8"  אני כהרגלי מחברת את הנושא לרוח התקופה ורוח התקופה סוער כואב וקשה מאיי פעם,  ועל זה כולם מסכימים.ות.
למידה חייבת להיות חווייתית משמעותית שאינה תלושה מהמציאות או מנותקת מהזמן והמקום, אגב בכל גיל.  

הסיפור שאתמקד הוא על אחת התלמידות שהביעה ושיתפה בחרדה הקיומית הפחדים והסיוטים שהיא חשה מיום ה-7.10.23 הארור שמקשה עליה לתפקד ביום יום בלשון המעטה.
אי אפשר שלא להבין. 

השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי אם לא פחדתי לנהוג בכביש ממודיעין לנתניה, השבתי לה שלא. 
תוך כדי השאלה ואחרי שביקשתי ממנה רשות להביא את זה לשיעור במטרה להראות שכשהרגש פגיע וחשוף אנחנו לא פנויים ללמידה ובטח ללמידה קוגניטיבית שיש בה הגיון וסדר המצריכה פניות קשב וסבלנות ועכשיו בואו נעשה הקבלה לילדים.ות במצב דומה זה. 
תוך כדי השיתוף שלה הבנתי שהיא חשופה להמון מידע מהרשתות החברתיות פייסבוק טלגרם ועוד תוכן קשה ובעיקר מפחיד וזה בדיוק העניין.
אנחנו צריכים לדעת לנהל את עצמינו את הרגשות שלנו.
לדעת לצרוך לסנן ולנתח מידע ולא להשאיר את זה ליד הגורל.
אלה הכלים שחייבים להנחיל לילדינו כבר בגיל הרך. 
חשיבה ביקורתית, ניתוח, בקרה עצמית ובעיקר להשאיר שליטה על חיינו במקום שיש לנו שליטה.

בתמונה לוח מחיק שמנהלת בית הספר שבה לימדתי דאגה להשאיר לי לפני השיעור – כל כך התפעלתי מהאכפתיות של אותה מנהלת ואם הייתם נכנסים לבית הספר הזה הייתם מתעלפים  מיופיו ומהאסתטיקה.
עושה חשק ללמוד. 
מורידה את הכובע בפני אנשי חינוך כאלה, כן ירבו.