יומיים בצפון כאילו הייתי שבוע בחו"ל

שתף את הפוסט

נסעתי עם הבת שלי ליומיים לצפון.

כל פעם שאני רוצה להתאוורר אני נוסעת לצפון.

לא צריך דרכון לא מסתכנים ב-4 שעות המתמנה בתוך המטוס.

לא עומדים בתור בשדה התעופה.

פשוט עולים על אוטו ונוסעים.

כביש 6 צפון לא זוכרת את היציאה אבל היא הובילה אותי לכיוון טבריה ובפורייה עשינו ימינה דרך אלומות,

נוף מדהים ולכן רוצה לספר על המסלול אולי תקבלו רעיונות.

תחנה ראשונה עגלת קפה ארתור במושבה כנרת.

אחלה קפה, אחלה כריכים אחלה תפריט אחלה נוף.

אחרי הפסקת הקפה עלינו לרמת הגולן דרך צומת כורסי (לא דרך העליות המפחידות של מבוא חמה) הישר לקיבוץ כפר חרוב לספא מדהים שקוראים לו "רוח על המים" זה יותר נכון ברכות ציפה שנותנות רוגע לגוף ולנשמה.

בלויי של שעתיים וחצי יש כיבוד של תה צמחים יין פרות יבשים תפוחים וכאלה,

חלוקים מגבות מקלחות… פרטים מלאים באתר שלהם.

אחרי זה אפשר לשבת מול הנוף של הכנרת להתעלף (כמו בתמונה).

יש שם גם את "מצפה השלום" מקום באמת שווה ביקור.

אחר כך ירדנו לקיבוץ דגניה ב' לקחתי צימר שם.

אני אוהבת את הצימרים של הקיבוצים כי תמיד עונה לי על הציפיות,

ארוחת הבוקר כלולה ב"קפה חנה 'לה" בקיבוץ.

בכלל יש שם גם את "גליתא" חנות שוקולדים טעימים, ויש להם סדנאות שוקולד למי שרוצה.

יש שם גם פאב אבל הכי חשוב הייתה שם ברכה.

הייתה רחצה אחר הצהרים וגם למחרת בבוקר.

הברכות של הקיבוץ זה הכי שקט בעולם ופסטוראלי שאפשר, מניסיון.

בערב אחרי שהתקלחנו כמובן, היזמנו מקום (חובה להזמין) למסעדת שף בקיבוץ דגניה א' -1910.

כן זה שם המסעדה על שם השנה שבה עלו לקרקע החלוצים הראשונים.

בכלל לעמק הירדן יש היסטוריה מטורפת אני אוהבת את ההיסטוריה ואני מחוברת למקום כי לפני כמה עשורים למדתי בסמינר אוהלו בעמק וגרתי שם 3 שנים, 3 שנים משמעותיות בחיי.

ואיך אפשר בלי הכנרת?

למחרת אחרי רחצת בוקר בברכה של דגניה נסענו לכנרת אבל לא לפני שעצרנו לביקור במקום שהיה לי בית לפני שנים לא מעטות, קבוץ כנרת.

אחרי סיבוב בקיבוץ והעלאת זיכרונות ראיתי מבין העצים את "קפה זוזה" מה לא נעצור?

אכלנו שם פאי לימון הכי טעים שאכלתי.

בקיצור, זאת החופשה שלי.

הצפון באמת שווה- לכו על זה.

עוד פוסטים באתר

נקודת מבט

פיזרתי קלפים מהסדרה שלי "אוצרות הלב" על גבי השולחן וביקשתי מהלומדות לבחור קלף שפוגש אותן. חלק לקחו קלף אחד  אחרות לקחו מספר קלפים, זרמתי… לא

עצור גבול לפניך!

בכל קרון ברכבת יש אדם אחד שמדבר בטלפון בקול רם כך שלא רק שזה מציק למי שרוצה לנוח ברכבת אלאתה גם נחשף לסיפוריו האישיים של אותו