"הבריחה" לצפון

כל פעם שאני מרגישה קצת לחץ, מחנק, צורך לחשב מסלול מחדש או משהו בעניין אני אורזת מזוודה ונוסעת צפונה.

מהרגע שאני עולה על  כביש 6 שמה ברדיו גלגל"צ, או 99 או 103 או רדיוס או כל תחנה שיש בה מוזיקה בלי דיבורים על קורונה פוליטיקה ושאר ירקות, רק  אז מרגישה כאילו עליתי על מטוס.

האמת שנתיים לא עליתי על מטוס כי אין לי חשק ואין לי זמן וכל הדיבורים על קורונה בידודים ומטוש מוציאים את כל החשק.

הטיולים שלי ממש לא ספונטניים הם מתוכננים בקפידה כל מקום אתר מסעדה מקום לינה וכ"ו.

אפילו את  הכריכים שאני מכינה לנו לדרך (אני מכינה כריכים  אש).

הכל מתוכנן לפרטים.

אז הפעם המסלול היה כך:

מפל  התנור, נחל עיון

בית קפה בכפר גלעדי

לינה במטולה

"תצפית דדו" במטולה

מסעדת "עיוני" במטולה

למחרת:

נסיעה לאורך כביש הצפון

תצפית ביפתח

בית כנסת עתיק ברעם

חורפייש

תצפית מ"נבי סבלאן"

"קירות מדברים" בשתולה 

והביתה בחזרה על כביש 4 ואז  6

היישר להשלים שיעור בדיני עבודה

והופ לכל המבחנים 

ז"א ים המבחנים שיש לי בתקופת חופשת הסמסטר.

שאלוהים יהיה איתי

אינשאללה.

בקיצור אם לא הבנתם

ממליצה לצאת מהשגרה

לראות מעבר

לא להישאב לכל הנאכס שמסביב.

לראות ולחפש יופי

באמונה שלמה