פעם לפני מיליון שנה כשהילדים שלי היו קטנים
כל כך אהבתי את חופשת חנוכה
תמיד היא הגיעה בזמן הנכון אחרי חודשים אינטנסיביים של עבודה
כל מי שיש לה הכרות עם עולם גן הילדים יודעת ששלושת החודשים הראשונים של השנה מוקדשים ל:
הסתגלות הסתגלות הסתגלות
חנוכה חנוכה חנוכה
ואז הייתה מגיעה החופשה
היא סימנה את תחילתו של החורף
חג יהודי שיש בו הרבה חולין, עבור זה אני אוהבת אותו כל כך
כי יש בו כל מה שצריך
חנוכיות
אור
סופגניות
לביבות
הצגות
פסטיגלים
משפחה
בית
ואפילו קניונים
כן קניונים, מה קרה?
באופן קבוע בשבוע הזה הייתי מתכננת שבוע "פשוט"
למה הכוונה- פשוט?
ראשית, לא הייתי משתגעת עם כל המסע המטורף אחרי רכישת כרטיסים לפסטיגל
ולא רק בגלל שהייתי רכזת סל תרבות ובאמת התמזל מזלי ומזל ילדיי לראות מלא הצגות בחינם
בחנוכה הייתי מחפשת את "הפשוט"
פשוט להיות בבית
פשוט לבקר את סבא וסבתא
פשוט שיבואו אליי עוד ילדים מהמשפחה
פשוט לעשות עבודות יצירה בבית עם הילדים שלי וכל מי שהיה מגיע
פשוט לתכנן יום כיף בתל אביב ולהסתובב סתם כך ברחובות ולאכול אוכל רחוב
פשוט ללכת לים בלי להתרחץ ולהנות מסחלב חם כשאנחנו לבושים מעילים
פשוט להכין בבית סופגניות אשל או לביבות תפוחי אדמה
פשוט
פשוט
פשוט
אז היום במסגרת צעידת הבוהריים שלי ברחבי עירי מודיעין נזכרתי שחופשת חנוכה היום
ראיתי סבא ונכד אוכלים ארוחת משותפת על שולחן פיקניק בגינה הציבורית
ככה סתם
הכי פשוט
הכי קרוב
הכי יפה
פשוט
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אשרנו.