כל פעם כשאני מלמדת ספרות הילדים אני מדברת על מקומה בהתפתחות של הילד והבסיס שהיא מהווה ברכישת הקריאה הכתיבה והלמידה הפורמלית והמאורגנת בחיי הלומד.
אני תמיד מדייקת את המסר הזה כמו מנטרה.
שישב טוב כמו שאומרים.
ואז תמיד אני מוודא קריאה.
כי גיליתי לא אחת שא.נשים גוררים איתם את הקושי וחוסר היכולת הממשית ביישום קריאה ז"א יכולת קריאה וכתיבה על באמת, ת'אכלס כמו שאומרים.
לא אחת מסתתרים מאחורי "המסך" הזה בתחושת בושה אמיתית וקשה.
לא משנה מה הסיבה (לקות, סביבה וכו') אותי תמיד מעניין מה אנחנו עושים בנקודת הזמן הזו.
ובנקודת הזמן הזו אני תמיד בוחרת לקחת כמה זמן משיעור וללמד את יסודות הקריאה.
הכי פשוט.
חלוקה לצלילים, חיבור בין צליל ועוד צליל למילה ובהמשך משפט.
כל פעם שאני עושה את התרגיל הזה על הלוח אני שומעת אנחת רווחה, תחושת הקלה ענקית מהבושה וההסתרה של "אני לא באמת יודע.ת לקרוא ואני לא רוצה שידעו זאת".
ולכן, בואו נפרק את הפחדים שלנו
כי לכולנו יש.
אין אחד שאין לו סוג של פחד זה או אחר ולא נסתתר מאחוריו.
כי הוא מכלה אותנו מבפנים.
מה שחשוב לציין היא העובדה שנוכל לעשות זאת אך ורך בסביבה תומכת.
תומכת חד משמעי!
ואני, זכיתי !!!!