על דיני חוזים הגנת הצרכן ולמידה היברידית?

דיני חוזים או הגנת הצרכן זאת הסוגייה המשפטית שהעסיקה אותי השבוע  בעקבות איזה עניין שהיה לי מול מנהל קבוצה בפייסבוק שדרש תמורה כלכלית עבור פרסום שלי.

האופן שזה נעשה ונתוני הסיטואציה צרמו לי והייתי חייבת תשובה משפטית.

ולכן בעבורה ובכדי שלא ישעמם לי כל הדרך ברגל מבן גוריון פינת ז'בוטינסקי ר"ג עד "סבידור מרכז" נועצתי ב"חוכמת ההמונים" עבור זה בחרתי שלושה סטודנטים מצטיינים חברים שלי מהלימודים ושאלתי את דעתם בסוגייה.

סטודנטית מצטיינת א' ענתה לי בקצרה: " לא נשמע לי תקין".

סטודנט מצטיין ב' ענה לי ארוכות שהשאלה המרכזית שצריך לשאול זה האם צד אחד מוגדר כצרכן וצד שני מוגדר כעוסק .

סטודנטית מצטיינת ג' ענתה לי הכי ארוכות, שזה גם חוזים וגם הגנת הצרכן. שלחה אותי לסע' 61(ב) לחוק החוזים. שיש כאן באמת עסקה מרחוק, שיש כאן הפרת חובת גילוי או הטעיה ויש בעיה של גמרות דעת אבל למעשה בסופו של דבר העסקה לא התקיימה. היא הזכירה לי שחוזה יכול להיות גם בהתנהגות ושהרשת החברתית היא גם זירה עסקית.

שורה תחתונה: הטכנולוגיה יותר מתקדמת מעולם המשפט והיא מאלצת את עולם המשפט להתאים עצמו.

ולמה אני כותבת את כל זה?

כי "חוכמת ההמונים" הזאת כל כך חסרה לי בעולם הלמידה ההיברידית.

אין תחליף לפלפולי המוח שעולם המשפט מציב ואני קצת מתגעגעת לעולם טרום קורונה.

נ.ב החברים שלי הם באמת מצטיינים, אבל ממש מצטיינים בלי טיפת ציניות.

נ.ב מחכה  לתשובה נוספת על סוגיה ששאלתי את סטודנט ב', מקווה שלא נמאס לו ממני.