לשתות "מיץ אומץ"

אתמול עשיתי את התרגיל הכי מדהים בכל השנים שאני מלמדת מבוגרים.

שאלתי את התלמידים מי מוכן.נה לעמוד מול הכיתה ולדבר על כל נושא שהוא או היא רוצים לדבר עליו.

אחד התלמיד ששתה "מיץ אומץ" ישר קפץ ואמר "אני".

הוא נעמד מול הכיתה ושאל אותי: "איזה נושא?

עניתי: "מה שבא לך".

לקח לו כמה דקות להסדיר נשימה ומחשבה.

ואז הוא נתן הרצאה במשך רבע שעה בנושא הזית ותהליך הפקתו.

הוא דיבר באופן קולח, רהוט, מרתק, הפגין ידע.

חידש לי ולנו כל כך הרבה דברים בנושא.

הכיתה שיתפה פעולה שאלו שאלות וגילו עניין.

בשלב שלאחר מכן כשהוא חזר למקומו שאלתי אותו : "איך היה לך?" והוא ענה.

שאלתי את הכיתה: "איך היה לכם? מה חשבתם עליו?"

רוב התשובות היו אוהדות ומפרגנות היו גם פחות, תמיד יש.

לאחר מכן נתתי לו משוב.

צינתי רק את הדברים החיוביים כי רק את זה ראיתי.

בסוף הסברתי שהתרגיל היה עבור ההתמודדות עם "פחד במה" ו"עמידה מול קהל"

למה?

כי זה מה שכולנו עושים כל יום במקום העבודה שלנו ולא רק שם.

גם במערכות יחסים.

היכולת הזאת לעמוד מול קהל

לדבר

להעביר מסר

היא סוד ההצלחה בחיים.

ולכן אני הולכת לאמץ את המודל הזה מעתה ואילך.

תודה לתלמידים המעלפים שלי ממועצה אזורית מטה יהודה

על שיתוף הפעולה

על המילים

על הצחוק

ועל הכיף הגדול 

זכיתי!