לפני כמה זמן נאלצתי להסתכל לרוע בעיניים.
בשעות הבוקר שעליתי או ירדתי במעלית (לא זוכרת וגם לא משנה)בדרכי למרפאת שיניים של "מכבי" בעיר מגוריי, עלתה (או ירדה) איתי במעלית מישהי שלפני עשר שנים הייתה חלק ממסע הכפשה שלי, של השם שלי, ואם לדייק השם המקצועי שלי.
ככה סתם, כי לה ולעוד כמה א.נשים הרגיש הכי נוח לרמוס שם ומוניטין של אדם במקום לטפל בבעיות של עצמה/ם.
אז אני באותו היום בלי להניד עפעף הסתכלתי לה ישר בלבן של העיניים ולא הרפיתי, עד שזו השפילה מבטה.
ככה בלי לומר מילה.
וזה היה מענג.
לכן חשוב שאנשים ידעו ויבינו שמועות שווא הורגות, במקרה הטוב שם ומוניטין של אדם, במקרה הפחות טוב את נשמתו.
אני אומנם ידעתי לשמור על נשמתי אבל הייתי זקוקה להמון המון תעצומות נפש, חוסן ואמונה
וגם כמה אנשים שאוהבים אותי באמת.
זכיתי!