אצלנו בערב פסח על השולחן של ההורים שלי תמיד יש שני סוגים של חרוסת. אחד של אימא שלי(תימן) ואחד של אבא שלי(עיראק), ככה זה שיש שני צדדים, כל אחד והעדה שלו.
יש שהם אחד מול השני ויש שהם זה לצד זה.
לי זה תמיד סימל את העובדה שלא חייבים לבחור צד, אפשר להיות גם וגם, בכל דבר בחיים.
ככה זה מחלחל לעצמך כשהDNA שלך מורכב משניים, כמו במקרה שלי.
מודה להורים שלי על כך שאף פעם לא הייתי צריכה לבחור צד…מותר ואפילו רצוי להיות גם וגם.
חג פסח שני שמח