באחד השיעורים בקורס שבו אני מלמדת את תומכות הלמידה בגנ"י הקראתי את הספר "בוריס הקשוח"
זה ספר שאני אוהבת ודרכו אני מדגימה קריאה לגיל הרך עידוד קריאה ואוריינות
אני מאוהבת בספר הזה הוא היה חלק ממצעד הספרים בעברו
כשסיימתי לקרוא שאלתי את הבנות (ובן אחד חמוד)
"מי לא אהבה?"
"מי אהבה את הספר?"
רוב האצבעות שהורמו היה כאלה שלא אהבו
שאלתי: "מה לא אהבת בסיפור?"
התשובות היו מגוונות
"לא אהבתי את האיורים הם היו מפחידים…"
"לא אהבתי את התיוג לרעים וטובים…"
"לא אהבתי את תחושת אי הנוחות שהספר גרם לי… "
"חשבתי מנקודת מבט של ילד שאולי זה יכול היה להפחיד אותו…"
וכך הלאה
האמת? הופתעתי מהכמות הרבה של האצבעות שהורמו
אני רגילה ונתקלתי בעבר בכאלה שלא אוהבים את הספר אבל לא ברמה הזאת
ולכן מצאתי לנכון לעשות למידה
דיברתי על כך שחשוב שגננת או סייעת תבחר לקרוא ספר שהיא מתחברת אליו כי ההתלהבות שלה תדביק את הילדים.ות
דבר נוסף חשוב להפגיש ילדים.ות עם קשת רחבה של רגשות גם רגשות לא נעימים כי זה חלק מהחיים וצריך להתמודד כך מפתחים חוסן נפשי
דיברנו שלאיורים יש מקום חשוב בספרות ילדים ועוד ועוד
היה מרתק, שמחה על הזכות לעורר מחשבה
ובהקשר ל"בוריס הקשוח"? אני עדין מאוהבת בספר הזה