בואו נדבר על הפיל שבחדר

שתף את הפוסט

בואו נדבר על הפיל שבחדר-  מעמדו של הגיל הרך בישראל

ואם לדייק "הפיל" בעיקר תקוע  בראש של מי שעוסקת בגיל הרך, נשים גננות מטפלות סייעות וגם הורים שמחפשים מסגרות חינוכית לילדם. אנחנו מדברות על כוח עבודה שהוא ברובו נשים על מלא, זה רוב כוח העבודה במסגרות הגיל הרך

המצוקה הגדולה בתחום והמשבר שאנחנו נתונים בו הוא עצום
גנים פרטים נסגרים, מחסור אדיר בצוותי הוראה סייעות, מטפלות, גננות
עומס של ילדים במסגרות הרך
מנקודת מבטם של הורים: חוסר במציאת מסגרת חינוכית,
sold out רשימת המתנה לגנים פרטים שנחשבים כטובים 
סכומי עתק שהם אמורים לשלם עבור המסגרת כך שלעיתים נשאלת השאלה האם שווה לצאת לעבוד? דילמה שתמיד נשים משלמות את המחיר עליה הראשונות

בקיצור, שוקת שבורה
ואיך הגענו לזה? הזנחה
הזנחה של שנים
התעלמות טוטאלית מכדור השלג שהלך ונערם לו ממגמות הרסניות בתוך גני הילדים ומעונות היוםמקריי אלימות קשים העדר פיקוח או מאידך פיקוח דורסני והרסני ומדינה שהדירה עצמה מהאחריות על החינוך בגיל הזה

לכל זה קדמו מאבקים פוליטיים הכרוכים בכסף, תקציב, תפקידים אשר עיכבו את התהליך
בשנת 2018 חוקק חוק הפיקוח למעונות היום ובעקבותיו גם תקנות הפיקוח המפורטות ומחייבות שנכנסו בהדרגה עד  לשנת 2022  שבה הועברה סמכות הפיקוח ממשרד הכלכלה למשרד החינוך
מהלך חשוב אין ספק אבל אז התחלפו שרים
ואז מאבקים פוליטיים
חברה שסועה
חברה מדממת
והגיל הרך שוב נדחק לפינה חשוכה
רבות כתבו על טובת הילד והאקדמיה מלאה מחקרים המדגישים את התרומה של החינוך בגיל הרך אין על כך עוררין וקיימת הסכמה רחבה בנידון 

אבל הפעם אני בוחרת  להתבונן על הסוגייה מנקודת המבט של המחנכות לגיל הרך גננות, מנהלות מטפלות וסייעות בגני הילדים והמעונות- הצוות החינוכי
ובעיקר בעיקר על המטפלות והסייעות בגיל הרך- החברות הכי טובות שלי, השותפות לדרך 
אלה שקמות כל בוקר מקבלות ילדים והורים אלה שמחליפות חיתולים, מנקות, מנגבות נזלת מחבקות את הילדים עושות עבודה חינוכית פדגוגית, מחליפות צוות בכיר בגן או במעון, אלה שאף אחד לא סופר-השקופות
אלה שמגיעות בגשם בקור בשמש החמה אחרי יום עבודה מתיש פיזית ונפשית להשתלמויות מקצועיות ומביאות לעיתים גם את הקפה והכיבוד בעצמן ומתפשרות לעיתים על כל התנאים ומי הן שתתלוננה? מי יקשיב להן?

השקופות

ואז באים ומדברים על "מלח הארץ"  על 8200 על טייסים על אלה שהקימו את המדינה על תעשיית ההייטק הקטר הגדול שיכול… הכל טוב ונכון וחשוב אבל מאותה נקודת מבט לא ניתן להתעלם ממחנכות הגיל הרך- השקופות

להן אין את הפריווילגיה לעצור לחשוב לדאוג לעצמן להבין את הזכויות שלהן להילחם עליהן 
כי הן חייבות לעבוד ולעבוד קשה
הן חייבות להגיע לגן או למעון כי חסר צוות כי יש בעיה ומצפים מהם להציל את האירוע
והן מוצאות את עצמן גמורות מותשות עייפות אבל בעיקר פגועות
פגועות מהיחס המשפיל

תעשה טוב המדינה ותכניס טוב טוב את הכיס עמוק פנימה ותממן את הגיל הרך
היא, המדינה לא יכולה לדרוש עבודה מקצועית ולא לשלם לא לדאוג לתנאים 
היא צריכה לשמור על המסגרות ועל הצוות היקר ולא להקשות עליהן כי גם ככה הן מותשות
והפיקוח באשר הוא ועד כמה שחשוב שיעשה, אני בהחלט מציעה כשמפקחות נכנסות לגני הילדים הן   תכבדנה. כשמפקחות נכנסות ביהירות לגני הילדים והולכות אימים על צוותי ההוראה יש להן חשבון נפש לעשות כי גם זה חלק מהבעיה.

פיקוח משרד החינוך שנכנס לגן מגיע עם תפיסה לעיתים שגויה וצפיה למסגרות זהות כמו הגנים הקדם יסודיים, זאת טעות, יש אומנם קווים מקבילים אבל גם הבדלים המצריכים ארגון סביבה אחרת לגמרי
דברו עם הצוות
נסו להבין וללמוד
אל תנחיתו עליהן הערות שלא במקומן 
אל תירו בצרורות תקשיבו לקולות שעולים מהשטח
תשכלו להבין
המטרה שעומדת לפנינו, לשפר אבל גם לשמר 
הפיקוח של משרד החינוך שאמון על החינוך הוא חשוב, 
יש לו מטרה אחת לדאוג שהמסגרות החינוכיות יהיו מותאמות לילדים ולצרכיהם מבחינה בטיחותית פיזית התכנים הפדגוגים – על זה אין ויכוח
הוויכוח אינו על חשיבות או מקומו של הפיקוח 
הוויכוח הוא על הדרך
והדרך עדין ארוכה ומייגעת

עוד פוסטים באתר

נפל בחלקי

נפל בחלקי להגיע לבית הדין לעבודה ולמסור את עדותי במסגרת דיון ההוכחות על תביעה שהגשתי באוקטובר 2021 כנגד משרד החינוך תביעה עמוסה בפרטים והוכחות להשתלשלות בוטה

מה המושג "התעמרות בעבודה" אומר לכם?

מה אתם יודעים על המושג "התעמרות בעבודה"? שאלתי את התלמידים.ות שלימדתי מבית חולים שיבא במסגרת גמוליי השתלמות במכללת אור יהודה שלל מילים עפו באוויר יותר נכון